English תנאי שימוש הודעות מפת האתר פורום צור קשר דף הבית  
דף הבית חדשות ודיווחים  חדשות מהארץ ומהעולם  Ynet מחקר בשיבא: ריפוי מוחלט להמופיליה


פתח לתקווה - טיפול חדש לחולי המופיליה: טיפול גנטי - דם מהונדס - כל הפרטים
(שודר בתאריך 14.5.2019 בערוץ 13 בתוכנית בוקר בריאות ברשת)


פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ו-Ynet חדשות בריאות מתאריך 18.4.2019 08:39

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5496329,00.html

    

שיבא: דם מהונדס - טיפול חדשני לחולי המופיליה  

לא רק לב במדפסת: בבית החולים שיבא ניתן לראשונה טיפול בהנדסה גנטית שנועד לרפא המופיליה. בכך הפכה ישראל למדינה השלישית בעולם שמציעה את הטיפול — שבמסגרתו מקבלים החולים בעירוי גנים בריאים שהונדסו במעבדה. חולה שעבר את ההליך: "סוף סוף יש תקווה"
 
רותם אליזרע 


תקווה חדשה לחולים: בבית החולים שיבא תל השומר בוצע בשבוע שעבר, בפעם הראשונה בישראל, טיפול שנועד לרפא חולי המופיליה באמצעות הנדסה גנטית. ישראל היא המדינה השלישית שמבצעת את הטיפולים האלה אחרי בריטניה וארצות־הברית.

חולי המופיליה סובלים מפגם בגן שמייצר את החלבון שגורם לקרישת הדם. כתוצאה מכך החולים עלולים לדמם – דימום פנימי או חיצוני. המחלה מתרחשת אחת ל־5,000 לידות, בעיקר בקרב גברים. בישראל המופיליה מתגלה בגיל צעיר מאוד מפני שרוב הבנים נימולים בגיל שמונה ימים. הגן הפגום עובר בתורשה מהאמהות לילדיהן גם אם האם אינה חולה בעצמה אלא רק נשאית.

"בשנים האחרונות הרפואה התקדמה ואנחנו יודעים בדיוק איזה גן הוא בעייתי", מסבירה פרופ' גילי קנת, מנהלת מכון ההמופיליה וקרישת הדם בבית החולים שיבא ואחת המומחיות בתחום בעולם. "כיום אנחנו יכולים להנדס גנים בריאים במעבדה והטיפול בהנדסה גנטית בקרב אותם חולים היה רק עניין של זמן".  


"יודעים לזהות בדיוק את הגן הבעייתי". פרופ' גילי קנת ועדן (צילום: דנה קופל)

"לפני שישה ימים עברתי את הטיפול ואני מרגיש ממש טוב", מספר עדן (24), החולה הראשון בישראל שעבר את הטיפול החדש. "קיבלתי עירוי במשך שלוש שעות ואחר כך הלכתי הביתה. אני עדיין מקבל תרופות, אבל אם הבדיקות ייצאו תקינות, אפסיק להזריק אותן".

ההמופיליה התגלתה אצל עדן בגיל שלושה חודשים. עכשיו, לראשונה, הוא יכול לדמיין לעצמו עתיד בלי המחלה. "כולם כבר מקווים שנראה תוצאות", הוא אומר. "יש הרבה תקווה שסוף־סוף אוכל להירפא מהמחלה חשוכת המרפא הזו".

כך עובד הטיפול
במעבדה מהנדסים גנים בריאים. בשלב הבא מכניסים אותם לתוך וירוסים ומחדירים את הווירוסים לחולים באמצעות אינפוזיה. "בתוך האינפוזיה יש כמות גדולה של וירוסים שנושאים את הגן הבריא. לאחר כמה שעות החולים משוחררים הביתה למעקב צמוד", מסבירה פרופ' קנת.

"הכבד מפנה את הווירוסים מהגוף, אבל הגנים הבריאים נשארים בגוף ובתוך כמה חודשים יש עלייה ברמות החלבונים שגורמים לקרישה והחולה מקבל סיכוי משמעותי להירפא מהמופיליה בלי צורך לקחת תרופות. זה טיפול שיכול ממש לרפא ולא רק להקטין את הדימומים של החולים".

עד כה בוצע הטיפול בקרב שישים חולים ברחבי העולם, ונכון לעכשיו לא תועדו תופעות וסיבוכים קשים. יחד עם זאת, הטיפול לא מתאים לכל החולים.

"אי־אפשר לתת אותו לילדים מתחת לגיל 18, כי רקמת הכבד שלהם עדיין מתפתחת, וגם לא לאנשים עם מחלת כבד ולחולים שפיתחו נוגדנים לגורמי קרישה", מסבירה פרופ' קנת. "גם אין לנו מחקרים ארוכי טווח ואנחנו עדיין לא יודעים לכמה זמן הטיפול הזה יעיל, אבל בכל מקרה מדובר בבשורה משמחת ודרמטית עבור מאות חולים בישראל".

פרופ' קנת מסבירה שבעקבות תפקוד לקוי של גורם הקרישה אצל חולי המופיליה כל פגיעה בכלי דם עלולה לגרום לדימום רב. בנוסף לאובדן הדם, הדימום יכול להביא לפגיעה ברקמות פנימיות. החולים סובלים בעיקר משטפי דם לתוך חללי המפרקים הגדולים - כתפיים, מרפקים, ירכיים, ברכיים, קרסוליים, אך עלולים לדמם גם בשרירים, במערכת העיכול ובמוח.

דימומים חוזרים באותו מפרק גורמים להרס של הסחוס והעצם ולכן רבים מהחולים סובלים מנזקים אורתופדיים משמעותיים, וחלקם צריכים להיעזר בקביים. הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום מעניקים איכות חיים למטופלים וחלקם מצליחים להקטין את כמות הדימומים שלהם, אולם הטיפול בהנדסה גנטית צפוי להפסיק לגמרי את הדימומים של חולי המופיליה ולרפא אותם לחלוטין.

*  *  *

הערות המערכת

1. פרופ' גילי קנת מחדדת: המחקר נוגע להמופיליה A בלבד (חסר פקטור 8) ומתקן את ייצור גורם הקרישה החסר בתאי הכבד ואין לו השפעה על הזרע- הבנות עדיין תהיינה נשאיות.

2. לקריאה נוספת אודות הנושא באתר הפדרציה הבינלאומית להמופיליה בקישור:

https://www.hemophilia.org/Researchers-Healthcare-Providers/Medical-and-Scientific-Advisory-Council-MASAC/MASAC-Recommendations/MASAC-Document-Regarding-Risks-of-Gene-Therapy-Trials-for-Hemophilia

ובקובץ pdf באנגלית להורדה  

תרגום לעברית של המאמר (ע"י אלי וישניצר)  (פורסם ב-6.12.2018)

הקרן הלאומית להמופיליה (NHF) זיהתה את החשיבות של פיתוח של העברת גנים ומחקר תאי גזע לרפוי הפרעות דמם. לשם כך, תמכה הקרן בשיתוף פעולה בין חוקרי גנים, לחוקרי תאי גזע, המכון הלאומי לבריאות (NIH), ואנשים עם הפרעות דמם. בנוסף, תמיכה זו מומנה על ידי תרומות נדיבות של קהילות ועמותות הפרעות הדמם, אשר הביא מענקי מחקר רבים שמטרתם לקדם ריפוי באמצעות גנים ותאי גזע. הידע שנרכש ממחקר פרה-קליני וקליני תרם לתהליך מתמטי חוזר ששילב שינויים עוקבים עם קבלת נתונים חדשים ומשולבים בפתרונות חדשים כדי להתגבר על מכשולים קיימים.

מספר רב של ניסויים קליניים אנושיים בשלבים 1/2 עבור המופיליה A ו- B בוצעו בעשור האחרון (1-6). ניסויים אלה שילבו שינויים של יזמים, טרנסגנים, וסרטנים נגיפיים הקשורים לוירוסים מסוג אדנו (AAV), וכתוצאה מכך משתנות תופעות שליליות ורמות של פקטור IX או פקטור VIII. ניסויים שלב 1/2 נמצאים בשלבים תכנוניים, כולל עם מערכות שונות של העברת אספקה (למשל, וקטורים lentiviral). בנוסף, ארבעה ניסויים שלב 2, 3 כל אחד בהמופיליה A ו- B נמצאים בעיצומם. בעוד התוצאות הראשוניות מרגשות מאוד, ומציעים את האפשרות של תרופה פוטנציאלית וריפוי מוחלט להמופיליה, נשארות עדיין שאלות רבות הנוגעות ליעילות ובטיחות הטיפול (7-10).

רוב הניסויים המתמשכים הראו עלייה ברמות אנזימי הכבד, עדות לרעילות, לפחות בקבוצת משנה של משתתפים בניסוי קליני. המנגנונים שמאחורי רעילות זו אינם מובנים במלואם, אך כוללים תגובה חיסונית לקפסיד וקטורי; אפשרי רעילות תאית בשל הלחץ מקטבוליזציה של AAV קפסיד; תגובה מתח תאי עקב עומס סינתזה גבוהה של חלבון טרנסגני; ו / או רעילות כבד כתוצאה מאינטראקציה של וקטור ומשטר תרופות פוטנציאליות רעילות לכבד, למשל efavirenz מרכיב של משטר HAART עבור זיהומי HIV ב- (11, 12). בעוד המנגנונים אינם מובנים, תופעות הלוואי הללו תומכות בצורך לביצוע מחקרים נוספים על מנת להבין את המנגנונים של רעילות בכבד בטיפול גנטי. 

המועצה המייעצת הרפואית והמדעית (MASAC) של NHF ממשיכה להדגיש את השיקול המדוקדק של ההתקדמות בריפוי גנטי כדי לכמת ולהפחית את הסיכונים לחולים ואחרים, כולל הערכה במודלים של בעלי חיים אינפורמטיביים (למשל, פרימטים). MASAC תומך בניסויים קליניים בבני אדם אשר ממשיכים עם ניתוח סיכונים / תועלת נאותים והפחתת סיכונים. MASAC מעודדת מאמצי מחקר איטרטיבי להמשיך בביטוי גנים נאות כדי להשיג מניעת אירועי דימום ללא חשש לפגיעה בכבד ובפגיעות אחרות. אנו ממליצים בחום לנותני החסות של ניסויים קליניים גנטיים לטפל בנבדקים הרלוונטיים במהלך הניסוי הקליני, כולל אך לא רק: הזדמנויות לטיפול בנשאים עם נוגדנים קפסידים קיימים; לפתח אסטרטגיות כדי לטפל מחדש בניסוי קליני במשתתפים; לטפל בנזק הפוטנציאלי לכבד בטווח הקצר ובטווח הארוך, כולל ביופסיה של הכבד במטופלים; עמידות התגובה; אי התאמות בפעילות גורם הקרישה; אירועי אינטגרציה גנומית; אסטרטגיות לטיפול בילדים; וגורמים משתנים ומטעים ייחודיים לאוכלוסיות המופיליה, כולל HIV, הפטיטיס, ואת התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות אלה. השימוש ברעלני כבד אחרים, כגון אלכוהול ואצטמינופן צריך להיות מוערך בקפידה, במיוחד במהלך נקודות זמן מוקדמות ולאחריו ניהול של AAV.

 לפיכך, ממליץ MASAC כי מקורות קיימים כמו NHF ומשאבים אחרים הממנפים תקשורת המתעדת את התוצאות החיוביות הקיימות בטיפול גנטי בהמופיליה ותומכות בתנופת המומנטום ובאפשרויות להשתתפות בניסוי קליני. תקשורת יעילה צריכה להמשיך להינתן לקהילת הפרעות הדמם דרך מעגלי NHF רלוונטיים כמו גם ניצול של משאבים אחרים מלכ"ר ועמותות.

תודות וקרדיטים יצירת קשר פניה למנהל האתר פרסום באתר רופא כונן 03-5302409  
© כל הזכויות שמורות לאלי וישניצר