דף הבית

חדשות ודיווחים

חדשות מהארץ ומהעולם

חיים ויסמן ז"ל - לזכרו

לזכר חיים ויסמן ז"ל

דבר מערכת האתר לחץ כאן דברי ביתו יעל לחץ כאן מהקובץ "חיי" של חיים ויסמן לחץ כאן דברי ביתו עדי לחץ כאן סרטון לזכר חיים ויסמן באורך 18:18 דקות בראש השנה תשפ"ג הלך מאיתנו חבר יקר שעמד בראש העמותה בתחילת דרכה והיה מבין מקימיה. אנו משתתפים באבלה הכבד של המשפחה, אשתו לאה היקרה והמסורה, ילדיו: יוסי, יעל, עדי האוהבים והמעורבים, ונכדיו האהובים. יהי זכרו ברוך. חיים היה מהנדס אוירונאוטיקה וחלל בוגר הטכניון בחיפה. עבד 43 שנה בתעשייה האווירית בפיתוח מטוסים והצדקתם כלפי גופי רישוי בעולם. ליווה את העמותה ותרם מזמנו היקר לטובת כולנו במשך עשרות שנים. מבין פעילויותיו ותרומתו האדירה לציבור שלנו ניתן למנות: כיסוי הצד הרפואי של בטיחות מוצרי דם, עין בוחנת ועוקבת. הפצת מידע בנושאי בטיחות, מאבק להרחבת היקף הטיפול הרקומביננטי. הקמה וטיפול בפרויקטים מרכזיים – תביעה מחברות בארה"ב יצרני תרופות שהפיצו תרופות פגומות וגרמו נזק בלתי הפיך לחולים (ביחד עם עו"ד דני מור). חיים ביחד עם פרופ' אורי מרטינוביץ השיג בעבור עמותת על"ה תרומת מיליון דולר ממשפחת שור להקמת קרן על שם 2 בניהם שמתו מהמחלה. כבר שנים מחולקות מילגות מידי שנה מקרן זו למימון ותמיכה בהשכלתם של חולים. קיים קשר חובק עולם עם עמותות המופיליה, חולים, ייצוג על"ה והשתתפות בכנסים (גם על חשבונו). רתימת הקשרים לטובת חולים כולל עם עמותות רלוונטיות בישראל. שועי עולם בתחום נמנו עם חבריו.  אירגן את הפן המדעי של כנסי העמותה. דאג לניהול שוטף תקין ועצמאות העמותה. התמקד גם בחולים הבוגרים. גילה יצירתיות רעיונית במגוון נושאי העמותה. קידם מאד את הכנסת התרופה המהפכנית לטיפול בהמופיליה, המליברה מתוצרת חברת רוש לסל התרופות שמשפרת מאוד את איכות החיים ומספקת למעשה הגנה נוחה מפני התפרצות דימומים. לצורך כך יצר קשר עם החברה ודחף קדימה את הטיפול בכל דרך אפשרית. היה נכון לייעץ ולעזור לכל חולה. כולם הכירו אותו וידעו לפנות אליו לעצה כולל רופאים שהעריכו מאוד את ידיעותיו בנושאים הקליניים. העמיק וחקר את כל הנושאים הישירים והעקיפים הנוגעים למחלה. היה יסודי בכל אשר עשה ודאג להפיץ את הידע שרכש. רבות מכתבותיו והידע שהפיץ מופיעות באתר זה ובכך תרם לפיתוחו ולהיותו אתר חולים מוביל בתחום בהיבט המידע הקליני שבו. כה רבה היתה תרומתו בתחום עד כי שכחתי דבר או שתיים. ותודה ליעל אבוחצרה ביתו שהזכירה לי. אודה לכל מי שיתקן אותי אם שכחתי משהו. רבים ליוו אותו בדרכו האחרונה: משפחתו, חבריו הרבים ואנשי צוות רפואי. חיים יחסר לנו מאוד. חבר אמיתי שלי ושל כולנו. פעילותו המבורכת משך שנים תישאר עימנו לעד. וכדברי השיר "היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא" הלוויתו נערכה ביום ד' 28.9.2022 ג' בתשרי תשפ"ג. חיים ויסמן בצעירותו זרי פרחים שהונחו על קברו של חיים ויסמן מתחם הקבר

אלי וישניצר

דברי ביתו יעל הספד הבת – יעל ויסמן אבא יא חביבי (זה הכינוי שאהבת שאני קוראת לך בזמן האחרון ואני, בהתאמה, הייתי ה"חבובה" שלך) בחרדת קודש אני כותבת לך הספד זה. במרוצת השנים, יצא שבכל אירוע אני מופקדת על "מלאכת הכתיבה" ותמיד הציפייה שלך עודדה אותי אבל כעת היא משתקת. אני מקווה שתצא מבסוט ושאם תתאכזב זה יהי רק במעט ובטח תעשה את הפרצוף של ה- "זה לא משהו אבל העיקר שהשתדלת." J אמנם לא היה לי אבא אחר בחיי , אך עם השנים גדלתי להבין שאין לי אבא , מה שקוראים "סטנדרטי" . יש לי אבא מלא סתירות נפלאות ושריטות נהדרות שנוצרו עם השנים כתוצאה מילדות בצל מחלה שבזמנו הייתה קשה. מחלה שבידלה אותו חברתית מבני גילו בילדותו המוקדמת. לעין הבלתי מזוינת חיים ויסמן , אבא שלי , היה נראה כמו מהנדס יסודי ודקדקן שכל חייו שאף לחיות את החיים הנורמליים" ו"להיות כמו כולם" אבל למי שהכיר אותו היטב ידע שאבא הוא אדם די שרוט - שטותניק חסר תקנה שלא מפספס אף הזדמנות לצחוק על העולם או להתעלם במופגן ממנו ואף פעם לא לקחת שום דבר ברצינות, חוץ מהבריאות שלך כמובן . הבריאות שלך הייתה במידה רבה המקצוע שלך – כאדם תעב חיים ידעת שהגוף שלך, בוגדני ככל שיהיה, הוא הכלי שאתה זקוק לו כדי לממש את כל הפנטזיות הגדולות שלך בחיים . ואכן לא היה תא בגופך שלא זכה לשעת קבלה ולא היה ולו מדד פיסיולוגי אחד לא תקין שחמק מעינך החדות. בלילות האחרונים איתך בבית החולים , לא תמיד היית איתי וכדי להעביר את השעות בסוג של תקשורת איתך חיטטתי בעוונותיי בוואטסאפ שלך – להבין איך עבר עלייך היום. באחת המודעות כתבת לחבר ש"אל תדאג אם יקרה לי משהו אתה מופיע בקובץ האנשים שיש להודיע להם על מותי" נחרדתי. לא בגלל שזה הפתיע אותי שיש קובץ כזה – הרי אתה קונטרול פריק מוצהר וגאה , אלא בגלל שידעתי שהוא מופיע איפשהו בדיסק החיצוני עליו שקדת בין מאות קבצים אחרים שהשארת לנו של מצוות "עשה" ו"אל תעשה" וכעת אני נכנסת לescape room של חיים בניסיון לחלץ קובץ זה J . כי כזה אתה – תמיד מאורגן ומתוכנן , לא משאיר מקום לשום טיפת מזל . אותו מזל שהתחלת את חייך מעט בלעדיו וגם לא תמיד הוכיח את עצמו לאורך השנים. מהר מאד הבנת שאין לסמוך עליו ולכן תמיד היית שם לפניו – תמיד יוזם , מברר, פורץ סכרים ובעיקר לא סומך על אף אחד חוץ מעצמך. בלילה אחד באישפוז בתל השומר צחקתי איתך שלא יפתיע אותי אם אמצא בדיסק שהכנת קובץ הספד שכתבת עבורך או אם תפתח קבוצת וואטסאפ "ההלוויה של חיים" כדי לוודא שלא החמצנו אף אחד ברשימה. אני רוצה לומר לך וגם אמרתי לך זאת הרבה בחודשים האחרונים שאני אוהבת אותך ואולי יכולתי למצוא אב נורמלי יותר אבל בוודאות לא הייתי מוצאת אב טוב יותר. אבא שאף פעם אי אפשר לצפות את תגובתו מראש. בתיכון כשהייתי נעזרת בך בפיזיקה היית אומר לי "אם את שואלת אותי כזאת שאלה אין סיכוי שתעברי מחר את המבחן" או לפני הפסיכומטרי שאמרת לי "את לא מאוזנת הורמונלית כדאי שתמצאי אהבה לפני הבחינה כדי שתקבלי ציון יותר טוב" . אני מודה לך שתמיד כיבדת אותי בישירות שלך שכ"כ אהבתי. לקראת החתונה שלי – לא היה מאושר ממך , רכשת בביקורך באיטליה (כמובן ללא התייעצות עימי) בד לשמלת החתונה וליווית אותי לכל ביקור וביקור אצל התופרת עם התרגשות כזו שלא היה ברור מי הכלה מבין שנינו. פעם אחת שעשינו סדר בחדר השינה מצאתי את גיליון הציונים שלך מהטכניון – ציוניים בינוניים למדי . חייכת אלי בחיוך נבוך ואמרת לי "מעולם לא אמרתי שהייתי תלמיד מצטיין אבל תמיד אהבתי ללמוד " וזה נכון. כל נושא חדש בין אם הוא רפואי, הנדסי, לוגיסטי, ניהולי - היית חוקר כמו מגלה ארצות ביבשת חדשה – מסתער על ים המידע ויונק ממנו את כל מה שהיה צריך למען עצמך או משפחתך. אני זוכרת יום שבת אחד שהתעוררת וסיפרתי לי בתשוקה על כך שחשבת בלילה, בשירותים על מיקום משקולת נוספת במיקום מסוים בכנף המטוס שתפתור לך את הבעיה בפרויקט בעבודה – ראשך תמיד היה טרוד בפתרון בעיות , אהבת להיות טרוד – זה הרגיע אותך J למדתי ממך הרבה - איך לחוות את החיים במלואם , כמה חשוב וכיף ללמוד תמיד לאורך כל החיים, איך לא לבזבז זמן על מה אנשים חושבים אלא פשוט לחתור ליעד וכמובן -דאגה מתמדת ונאמנות למשפחה. אני לא אשכח איך לפני כל יום נישואים או יומולדת של אמא – חשבת והתלבטת ארכות מה לקנות לה מתנה? מה היא תאהב ? עגיל או טבעת ? היית רומנטיקן גדול – תמיד מפרגן לאמא –שבשל מגבלותיך ופינוקך לא תמיד היו במעשים אבל תמיד תמיד במילים. אני יודעת שאתה יודע שב-20 השנים האחרונות משהו בך השתנה – בגלל הטיפול הרפואי , כל מה שהיה בך , לטוב ולרע – הקצין ולא תמיד היה קל . אבל גם בתקופה זו תמיד תמכת , אהבת והערכת את אמא ואותנו. כל מחשבותיך ומעשייך היו נתונים למשפחה – איך לשמח את לייקוש ? איך להקל על הילדים ? איך לדאוג טוב יותר לנכדים ? השבועות האחרונים בבית החולים היו מתעתעים , כאובים וקשים לך . איך אפשר לשחרר אחרי שכל החיים נאחזת בהם כ"כ חזק ? הרגשת שגופך, שבינינו אף פעם לא לצידך, בוגד בך אף יותר מהרגיל ולמרות שהאמנת תמיד ב"כח המוח" הבנת שהסוף קרב וכי לא ניתן לנצח עם המח בלבד למרות הדרך המאד ארוכה שהוא לקח אותך בה. בפגישתך ביום הולדתי ה-43 עם העובדת הסוציאלית במחלקת השתלות סיפרת לה כמה אתה מרגיש עטוף באהבת המשפחה וזו נחמתנו הגדולה ביותר. אני אתגעגע לגרד לך הגב , לשיחות שלא נענו מ"אבא חיים המשוגע" לצחוק האמיתי שלך מהבדיחות הנוראיות שלי ,. אני אתגעגע לשלוח לך הודעה ש"הגעתי בשלום לחיפה והכל בסדר" , לכל דברי האהבה שלך במלאים בביקורת וכל דברי הביקורת שלך שמלאים באהבה . אני מאחלת לך הרבה הצלחה בדרך , אנחנו נהיה בקשר ואל תשכח לשלוח לי הודעה ולעדכן שהגעת בשלום. מיעל בתך האוהבת מהקובץ "חיי" של חיים ויסמן אני כותב לכם, כאשר אני חש שימי ספורים. אדם אינו יכול להבין ולהכיל את היעלמותו מזירת העשייה, ממשפחתו, מיכולתו להשפיע ולהביע דעות לטובת בני משפחתו. להוריד לטמיון את כל ניסיונו כל ידיעותיו זיכרונותיו הטמונים בתוככי מוחו והנעלמים כהרף עין תוך מספר דקות. אדם לומד במשך שנים רבות וכל זאת ייעלמו גם תוך אותם מספר דקות. אדם, יכול במעט להשאיר דבר מה למשפחתו בכתובים ובתמונות בלבד. הפרעונים בנו פירמידות לשם הנצחתם. והנצחת סיפור חייהם והישגיהם כולל חפצים שאהבו. הרצון להמשיך לחיות בכל גיל מקורה גם להמשיך להואיל לאהוב לתרום לקרובים. כמו כן , סתם ליהנות מגדילת הנכדים. מהישגי הנכדים, כל אחד לפי ייחודו ונטיית ליבו. לחגוג יחד חגים ובתי מצוות וברי מצוות. לתמוך בלאה ולהיות לה בן שיח , יועץ. יועץ בריאותי, בן זוג לטיולים הופעות וביקורי משפחה וחברים. כמו גם בן שיח ביוםיום. בבית , בנסיעה , בטיול וכד'. להנות ממאכליה ותבשיליה הנפלאים של לאה לייקוש. להנות מהבית וגינתו בבחן, פירותיו ופרחיו. ובפחיתות ערכית מהנ"ל להנות ממופעים מוזיקה תערוכות הצגות וגם משינה טובה יחדיו. מאידך, חלקי גוף שונים מצביעים בברור על הזדקנות מחלות קשיים ורמזים לכך שלא יוכלו יותר לתפקד כפי שתוכננו. אך העיקר טמון במוח עתיר היידע הזכרון החוויות והתוכניות עד כמה שעוד ניתן יהיה לממשם

דברי ביתו עדי הספד הבת – עדי ויסמן אבא שלי אבא אהוב שלי . היועץ , הרופא, העורך דין, הפסיכולוג, הבדרן, המעצב, האדריכל, המהנדס הכל היית. חקרת, למדת, קראת והפכת לאורים והתומים בכל נושא שרק התעניינת בו. אמרתי לך בזמן האחרון שאתה סופרמן ואתה גיחכת. הסברתי לך שאתה אמנם נראה חלש מבחוץ אבל לוחם וחזק כל כך מבפנים. היית עולם ומלואו עבורי – איזה מזל עצום נפל בחלקי שקיבלתי אותך אבא שלי. איזה מזל שאנו כ"כ דומים ומשהו ממך יישאר בי לעד. תודה אבא על הדאגה האינסופית שלך שגם בהיותי בוגרת ואמא בעצמי הרגשתי הילדה הקטנה שלך תחת ידיך המגוננות והמלטפות. תודה על האהבה העוטפת וחסרת הגבולות וממדים שהרעפת עלינו -ילדיך, נכדיך ועל אמא – במעשייך , במחשבותייך ובשאלותיך. חייך לא היו פשוטים, מלאים במכשולים ואכזבות אבל אתה טרפת את החיים, לא נתת לשום דבר להפיל אותך וניצחת הכל ולי גרמת להסתכל עלייך בהערצה ענקית וללמוד ממך. תהיה גאה באבא בכל מה שעשית. עכשיו אולי יותר מתמיד אני מבינה כמה אנו דומים וכנראה זה מה שגרם לעתים חוסר הסכמות אבל האמת היא שאתה תמיד צדקת. תמיד ראית את התמונה הגדולה, תמיד הבנת מהי הדרך הנכונה והראויה. תמיד אמרתי לך ולאמא שהלוואי שאוכל לתת ולהיות לילדיי את מה שאתם הייתם עבורי. מבטיחה לך אבא שאשמור על אמא ואדאג לכל צריכה. אשתדל לעשות זאת כמוך ובאהבה העצומה שלך. אז בבקשה הסר דאגה מליבך. אני כל כך מקווה ומתנחמת בזה שאתה פוגש כעת את הוריך האהובים והמופלאים – סבא טוקו וסבתא פרידה. וכמובן את אחותך מריאנה שלא זכית להכיר. אני אוהבת אותך בכל ליבי . אתה תחסר לי כל כך הרבהאני כבר מתגעגעת אלייך נורא עדי