המאמר	כותב / מקור	תאריך
מהי הפטיטיס  HCV) C) ובעברית: צהבת C	מתוך עלון הסבר של שרינג פלאו ישראל	דצמבר 2006
מונולוגים מהכבד - מצגת על תפקידי הכבד וכיצד ניתן לשמור על בריאותו	http://www.ba-bamail.co.il	נובמבר 2010
סיפורם של שני חולים שהחלימו מ-HCV לרגל יום ההפטיטיס 2013	Ynet - עדנה אברמסון	יולי 2013
התרופות החדשות להפטיטיס HCV	מכביתון - יעל טל	ספטמבר 2012
צהבת C: העולים בסיכון	אתר זאפ דוקטורס	מאי 2012
ה-FDA אישר את ויקטרליס תרופה חדשה לצהבת C	אתר הידען	מאי 2011
לראשונה: מס' המתים מהפטיטיס C - גדול מאיידס	Ynet - ד"ר איתי גל	נובמבר 2011
מחלות כבד - כיצד להימנע מהן, ומהם החידושים בנושא בהנחיית ד"ר שלמה שגב סירטון באורך 27:11	מהתוכנית רפואה שלמה חינוכית 23	ספטמבר 2011
כנגד כל הסיכויים - סיפורו של חולה המופיליה שהחלים מהפטיטיס C	א.ה. - השם שמור במערכת	אוגוסט 2011
גישות טיפוליות חדשות להפטיטיס סי - בהשתתפות פרופ' אלי צוקרמן מרכז רפואי כרמל. סירטון באורך 10:19 דקות.	מתוך התוכנית בריאות 10 בהנחית פרופ' רפי קרסו	יוני 2011
מתי ומה צריך לעשות במקרה של חשש להדבקה בצהבת. סירטון באורך 4:52 באדיבות עמותת ח"צ	קטע מתוך הרצאתו של פרופ' אלי צוקרמן במרכז הרפואי כרמל	מאי 2010
ספורט מהווה נדבך חשוב מאוד במלחמה עם מחלות הכבד וגם ככלי לשמירה על בריאות הכבד. המידע בנושא הועבר על ידי ד"ר גל דובנוב-רז בכנס השנתי של עמותת חץ שנערך ב-2007. סירטון באורך 17:46 דקות באדיבות עמותת ח"צ	ד"ר גל דובנוב-רז רופא בכיר ומנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא	נובמבר 2010
צהבת - לסבול בכיף או כיצד לעבור הטיפול בשלום   מצגת PPT 1433KB	חוליו בורמן-מנכל עמותת ח"צ	ספטמבר 2010
חידושים בטיפול בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C	אתר רשת רפואה-מדנט	מרס 2010
בדיקת נשיפה למדידת תפקודי הכבד	אתר ישראדוקטור	יוני 2009
משרד הבריאות אישר טיפול חוזר בפגאינטרון ורבטול לחולי הפטיטיס C	אתר e-med	אפריל 2009
סכרת סוג 2 קשורה קשר הדוק עם צהבת HCV - C	רויטרס בריאות	יולי 2007
האם זיהום צהבת (HCV) בחולי המופיליה שפיר יותר?	הבטאון האמריקני לגסטרואנטרולוגיה	מאי 2007
2 כוסות קפה ליום יכולים להוריד הסיכון למחלת כבד (אנגליתI	גסטרואנטרולוגיה	מאי 2007
איבחון מחלות כבד ללא ביופסיה	מתוך אתר האינטרנט להיות בריא	מאי 2006
שחמת הכבד- מהי הפטיטיס? סרטון באורך 10:35 דקות	ראיון עם פרופ' אלי צוקרמן	פברואר 2006
המופיליה ומחלת דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוג C	מהרצאת ד"ר לוריה / סיכם * חיים וייסמן / עלים 14	פברואר 2004
האינטרפרון - מרכיב טיפולי ראשי נגד צהבת מסוג B או C	* חיים וייסמן / עלים 14	פברואר 2004
עקרונות בתזונה נכונה ודגשים בנושא מחלת הפטיטיס C	שירה זלבר-שגיא / עלים 13	מרס 2003
תזונה נכונה לחולי הפטיטיס C  הסברים לגבי התזונה היעילה והבריאה ביותר לחולי הפטיטיס C	עלים 10	מרס 2001
פיתוח תרופות חדשות לטיפול בהפטיטיס C - XTL BIO קובץ PDF 943KB	ד"ר שלמה דגן מנהל מו"פ XTL	כנס ספטמבר 2004
עמותת ח"ץ - חולי צהבת קובץ מצגת PPT 562KB	חוליו בורמן	כנס ספטמבר 2004
התמודדות נכונה עם הטיפול בהפטיטיס C - חוליו בורמן – מנכ"ל עמותת ח"צ	סיכם חיים וייסמן	כנס ספטמבר 2004
צהבת C - המגפה המודחקת	דן אבן / מעריב-סופשבוע	אוגוסט 2002
לנצח במלחמה נגד הווירוס חוליו בורמן, יו"ר עמותת חץ" המטפלת בחולי הפטיטיס C, מדבר על המחלה ועל העזרה שמעניקה העמותה לחולים	עלים 10	מרס 2001
הכל על בדיקת פיברוטסט ואקטיטסט כתחליף לביופסיית כבד בחולי המופיליה (הבדיקה הצרפתית)
כל מה שרצית לדעת על בדיקות דם, שתן, וכו'
הטיפול המתקדם במחלת ההפטיטיס C - חוברת הדרכה	רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ
הטיפול המתקדם במחלת ההפטיטיס C - חוברת הדרכה - קובץ PDF 813K	רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ

מאמרים באנגלית English

המאמר	כותב / מקור	תאריך
Entered a clinical trial for a potentially better treatment against hepatitis C	Scientific American	נובמבר 2004
The Search for Improved Treatments for Chronic Hepatitis C	Ronald Baker, PhD	יוני 2005
HCV next generation drugs	הועבר באדיבות חיים וייסמן	אפריל 2007

* חיים וייסמן ישמח לענות לשאלות בנוגע למאמרים. - ליצירת קשר עימו לחץ כאן .

** לצורך הורדה, צפייה והדפסה של מסמכים, מאמרים וחוברות, נדרשת תוכנת Acrobat Reader (רצוי מהגירסה האחרונה), המסופקת חינם ברשת האינטרנט. מומלץ להתקין גירסה 6 של התוכנה.לפרטים לחץ כאן.

סקר משפחות של חולי המופיליה לצהבת - מכתב לחולים - פרופ' מרטינוביץ. ותודה לד"ר מאור שיזם הפרוייקט

** יום ההמופיליה הבינלאומי 17 באפריל פורמט PDF  (בעברית לחץ כאן)    לפורמט PDF אנגלית לחץ כאן

  בתאריך 23.8.2002 התפרסמה במעריב הידיעה הבאה.

הידיעה התפרסמה במהדורה המודפסת ובמהדורה המקוונת באינטרנט.

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/337/382.html

המגיפה המודחקת

	כך מזניחה מדינת ישראל את הטיפול בנשאי צהבת C
1	על פי ההערכות, יש היום בישראל עשרות אלפי נשאי צהבת נגיפית מסוג C. רבים מהם אינם מודעים לכך. מחקר חדש שנערך בבית החולים רמב"ם מתריע מפני גידול משמעותי במספר הנשאים בשנים הקרובות וקורא לפעולה מידית למניעת התפשטות הנגיף
2	חלק מנשאי צהבת C נדבקו כתוצאה מעירויי דם לפני מארס 91', המועד שבו נכנסה לשימוש בבנק הדם במד"א הבדיקה לאיתור הנגיף במוצרי דם. הנגיף יכול לקנן בגופו של אדם שנים מבלי שהמחלה תתפרץ ומבלי שיחוש בכך. התפרצות הצהבת עלולה לגרור סיבוכים קשים, כמו שחמת הכבד וסרטן הכבד
3	תביעה תקדימית הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד משרד הבריאות ומד"א. התובע, נשא צהבת, דורש פיצויים על כך שנדבק בנגיף ממנת דם, ולא יידעו אותו במשך שנים לגבי נשאותו. במד"א ובמשרד הבריאות טוענים כי אין ודאות שהתובע אכן נדבק בנגיף מעירוי שקיבל
4	תרופה חדשה, פג-אינטרפרון, שמטרתה מניעת התפרצות המחלה אצל נשאי צהבת C, טרם אושרה לסל הבריאות, למרות המלצות הרופאים. רוב הנשאים אינם יכולים לעמוד בעצמם בעלות הטיפול: 5,500 שקל בחודש
5	ג', חולה המופיליה ונשא צהבת C, בן 35: "אמרו לי, 'תמתין בסבלנות עד שנת התקציב הבאה', אבל הרופאים כבר אמרו לי שאם אני לא אקבל טיפול, אני יכול להכין את הקבר"

דן אבן   daneven@maariv.co.il
23/08/02
לפני 16 שנה, בגיל שלוש, חלתה טלי זומרשטיין בלוקמיה, וקיבלה טיפולים כימותרפיים ועירויי דם. היא עברה השתלת מוח עצם וניתוחים, נדדה בין בתי חולים, ובשלב מסוים נכנסה לתרדמת למשך 16 יום. כעבור שנתיים החל הכבד שלה לתפקד באופן לקוי, והיא אושפזה לחצי שנה בבית החולים הדסה עין כרם. הרופאים לא הצליחו לאבחן ממה היא סובלת. רק בשנת 92', לאחר חמש שנות ייסורים ללא דיאגנוזה, זוהתה בבדיקות הדם של זומרשטיין צהבת נגיפית מסוג C.צהבת C היא דלקת בכבד הנגרמת על ידי הווירוס הפטיטיס C, שפוגע בתאי הכבד. הכבד, שמתפקד כ"מעבדת פירוק הרעלים" בגוף, אחראי על פירוק ההמוגלובין לבילירובין. ברגע שהכבד מתקשה בפינוי הבילירובין, שהוא רעל וגם חומר צבע, מתגלה התסמין הראשון של המחלה: הצהבת העור. לאחר האבחנה, החלה זומרשטיין לקבל טיפול. התברר שמנות הדם שקיבלה בעת הטיפול בלוקמיה היו ככל הנראה נגועות בצהבת C, עוד לפני שבארץ היו הבדיקות לאיתור הנגיף. "שנה שלמה היה לי חום ולא ידעו מה יש לי", היא מספרת. "כבר חשבו שאני לא בסדר מבחינה נפשית. כשאובחנתי, טופלתי בתרופה והיו לי תופעות לוואי קשות. היו לי חום ושפעת, והרגשתי צמרמורות במשך שנה. זה לא עזר". היא הופנתה לטיפולים בהקזות דם, ולאחר מכן לטיפול חדיש יותר שמשלב כדורים וזריקות, אך גם אלו לא שיפרו את מצב הכבד שלה. כיום, בגיל 29, היא ממתינה כבר שנה לאישור של זריקה חדשה ויקרה בסל התרופות, שיש לה סיכוי גבוה יותר להציל את חייה, ובינתיים איננה מקבלת כל טיפול. "היום אני בהמתנה", היא אומרת. "יש טיפול אבל אני לא יכולה להרשות אותו לעצמי. אני עושה בדיקות מעקב פעם בחודש, ומקווה לטוב". אמה, לנה, מספרת: "כתבנו מכתבים לכולם, לכנסת, למשרד הבריאות, לנשיא, אף אחד לא התחשב בנו. היתה אטימות מלאה. היא נדבקה פה בארץ, בבתי החולים שלנו. לא ממזרקים ולא מסמים, אלא במסגרת טיפולים רפואיים רגילים, אז למה לא לעזור לה?".
נדבק ולא ידע בכלל
זה היה רק עניין של זמן עד שנשאי צהבת C בישראל, שקיבלו מנות דם נגועות ממד"א, יגישו תביעות נגד המדינה. הבדיקה לאיתור צהבת C במנות דם נכנסה לשימוש רק בשנת 91', אולם הנשאים מתחננים כבר שנים להכרה בסבלם, ודורשים פיצויים. תביעה תקדימית בעניין לפיצויים בסכום של 2,601,000 שקל, הוגשה בינואר השנה לבית המשפט המחוזי בחיפה. התובע, חולה המופיליה מחיפה, טופל במרכז הרפואי רמב"ם וקיבל עירויי דם רבים. ביוני 2000, בעת שקיבל טיפול באוזנו עקב הצטברות מוגלה, נדקר איש צוות במחלקה. בעקבות האירוע הופנה התובע לבדיקת דם לאיתור צהבת C ואיידס. לתדהמתו בישרו לו תוצאות הבדיקה כי הוא נשא של הצהבת. חקירת המקרה הובילה לאיתור מסמך המאשר כי עוד בשנת 97' נתגלתה נשאותו ברמב"ם, אולם המידע, לטענתו, לא הגיע לידיו, ונותר ברשומות הרפואיות. בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק ריינפלד ואורנה זיסמן ממשרדו של ריינפלד שבחיפה, מציין התובע כי לא ידע על דבר נשאותו, למרות שבבית המשפט הומצא לו מסמך המגלה כי כבר בדצמבר 89' הוא נמצא נשא של צהבת C. את דבר נשאותו גילה לטענתו רק 11 שנה לאחר מכן, בשנת 2000. בנוסף הואתובע פיצויים ממד"א על סמך הוראות חוק האחריות למוצרים פגומים משנת 80', המאפשרות לטענתו פיצויים על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפגם במוצר דם שמד"א סיפקה לו. במד"א, נטען בתביעה, לא בדקו את מנות הדם לצהבת C לפני שקיבל אותן. חוות דעת שצורפה לתביעה קובעת כי סיכוייו להישאר נשא בריא קטנים מ­17 אחוז, מאחר שנדבק בנגיף בגיל צעיר כחולה המופיליה. "התובע חי בפחד מתמיד מתי יפתח מחלה כרונית קשה, מתי יזדקק להזרקת תרופות הגורמות לתופעות לוואי רבות וקשות, אם יפתח סרטן בכבד, אם ייאלץ לעבור השתלת כבד, והגרוע מכל, אם המחלה תביא למותו בטרם עת", נכתב בתביעה. חששותיו של התובע אינם חסרי בסיס. הטיפולים בצהבת C מלווים בתופעות לוואי קשות, ובהן עייפות, נשירת שיער וירידה במשקל, ולעתים אף דיכאון ביולוגי. התגובות לתביעה התקדימית התקבלו לאחרונה בבית המשפט. משרד הבריאות, המיוצג באמצעות עו"ד דורון יום טוב ניב, ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה או לחלופין למחוק אותה. "התובע נדבק, והיה לנשא צהבת C עוד לפני שנת 90', בטרם הוכנסו לשימוש בדיקות שאפשרו גילויה בדם", נכתב בכתב ההגנה. לטענת משרד הבריאות, נמסר לתובעעל נשאותו לאחר שהדבר נתגלה למשרד, ולא כפי שהוא טוען, בשנת 2000. עם זאת, משרד הבריאות התנער מאחריותו ליידע נשאי צהבת C ומסר כי נוהל משרד הבריאות מספר 68/98 אינו מחייב ליידע מקבל עירוי דם על נשאות לצהבת C, אלא ליידעו רק אם אובחן כחולה בדלקת כבד נגיפית, להבדיל מחובת המדינה ליידע נשאי איידס בדבר נשאותם. "במועד הרלוונטי לתביעה לא היו כל הוראות אשר חייבו את בנקי הדם ו/או את בתי החולים לבדוק את מנות הדם ומוצריו לנוכחות של נוגדנים לצהבת C", נאמר בכתב ההגנה. גם ארגון מד"א ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף. "מד"א פעל כפי שכל מפעיל בנק דם סביר, זהיר, מקצועי, מקובל ומיומן היה נוהג בנסיבות העניין, ולא התרשל בבדיקת מנות הדם שהותרמו על ידיו", נטען בכתב ההגנה של הארגון. "במועד שבו נדבק התובע בנגיף לא היתה למד"א כל חובה ו/או אפשרות לבדוק את הימצאותו של הנגיף במנות ו/או במרכיבי הדם שסיפקה". עוד טוענים במד"א כי אין כל ודאות שמקור הצהבת שממנה סובל התובע הוא בדם או ברכיביו שסופקו על ידי מד"א, וכי ייתכן שנדבק ממקורות אחרים. "הגשת תביעה משפטית היום בגין הידבקות בנגיף שאירעה בשנת 89' או לפני, במועד מוקדם יותר, גורמת למד"א נזק ראייתי כבד ופוגעת באופן מהותי ובלתי ניתן לתיקון בזכותו של מד"א להתגונן כראוי", נכתב בכתב ההגנה. בנוסף טוען הארגון כי אם יחויב בתשלום כלשהו, על בית החולים לפצותו על כל הסכום שיחויב בו, מאחר שהוא היה מופקד על הטיפול בתובע.
איידס כן. צהבת לא
ארגון מד"א, כאמור, החל רק ב-­15 במארס 91' לבדוק אם מנות הדם המתקבלות מכילות נגיפי צהבת C. מסמך פנימי של שירותי האשפוז במשרד הבריאות מדווח, כי לנוכח מצב החירום ששרר בישראל באותה תקופה, ימי מלחמת המפרץ, חל איחור בביצוע בדיקות מנות הדם בבנק הדם המרכזי לנוכחות של צהבת C. בדיקה שערכו עורכי הדין ריינפלד וזיסמן לקראת הגשת תביעת הנשאים העלתה כי מדינות שונות בעולם החלו באחרונה לפצות את אזרחיהן נשאי צהבת C שנדבקו בעירויי דם. בקנדה נחתם לפני כשנה הסכם בין הממשלה הפדרלית, ממשלות מקומיות ועורכי דין שונים למתן פיצוי כספי לחולים שנדבקו בצהבת C בין 1 בינואר 86' ל­1 ביולי 90', מועד תחילת הבדיקות במדינה זו. בהתאם להסכם נפתח מרכז לקבלת תביעות לפיצויים, והמפוצים מקבלים סכום כסף קבוע פטור ממס בתוספת של אלף דולר לחודש לטיפולים תרופתיים, במידה שמצבם הרפואי מחייב זאת. בישראל, באזור השפלה, מתגורר תושב קנדה, שהחל באחרונה לקבל פיצויים עקב הידבקותו בנגיף צהבת C מעירוי דם שקיבל שם. גם באנגליה נפסק לטובת נשאי צהבת C שנדבקו בנגיף עד 1 בספטמבר 2001, המועד שבו נכנסה לתוקף הבדיקה לאיתור הנגיף. בעקבות פסיקה שניתנה במארס 2001 ניתנו 10,000 פאונד לשני גברים שנדבקו בנגיף והחלימו עם הזמן, ואילו 210,000 פאונד נפסקו לטובת אשה בשנות החמישים לחייה שפיתחה שחמת הכבד בעקבות הידבקות בנגיף ונזקקה להשתלה. באיטליה מתנהל כבר קרוב לשנה משפטם של יותר מאלף נשאי צהבת C ואיידס שנדבקו בעירויי דם שניתנו להם. המשפט שמתנהל בעיר טרנטו צובר התעניינות תקשורתית הולכת וגוברת. ואילו בארץ, נשאי איידס קיבלו הכרה בזכותם לפיצויים עקב הידבקות במחלה באמצעות עירויי דם במסגרת חוק פיצוי נפגעי עירוי דם, שנכנס לתוקפו בשנת 92'. על פי החוק, פיצתה המדינה כספית כל נשא איידס שקיבל עירוי דם מה­1 בינואר 82' ועד 1 בינואר 87', מועד תחילת הבדיקות לאיתור נגיף האיידס במנות דם בארץ. נשאים אלו קיבלו פיצוי חד פעמי של 250 אלף שקל וקצבה חודשית שהועברה גם לשאריו של הנשא לאחר מותו. נשאי צהבת נגיפית עדיין מבקשים הכרה במצבם.
הסכנה כבר כאן
מחקר חדש שבוצע בחטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, קובע כי קיים גידול מדאיג במספר נשאי צהבת C בישראל, וקורא לפעולה מיידית לבלימת התפשטות הנגיף בארץ. "מספרים גבוהים של חולי צהבת C יובילו להוצאות כבדות למערכות הבריאות והרווחה. הצפי שלנו שבשנים הקרובות יוטל נטל כבד על מערכות אלה, המוערך במאות מיליוני שקלים", מתריע ד"ר אלי לונטל, מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ברמב"ם, ומרצה בכיר בפקולטה ללימודי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. במחקרו גילה לונטל כי בין נפגעי הסמים המטופלים בחיפה נרשם בארבע שנים האחרונות גידול של פי שלושה במספר נשאי צהבת C, וקרוב למחציתם נושאים את הנגיף. בקרב המכורים לסמים נפוץ הנגיף באמצעות שימוש במזרקים נגועים, אולם לדבריו, הנשאות עלולה להתפשט בעתיד גם לציבור הרחב. "המגע בין אוכלוסיית נפגעי הסמים לאוכלוסייה הכללית יגדיל בעתיד הקרוב בעיות אלה גם בקרב אוכלוסיות נורמטיביות", אומר ד"ר לונטל. "היות שאוכלוסיית נפגעי הסמים איננה מבודדת מהכלל יש הרבה מגע, וגם ביחסי מין. לכן הסכנה להידבקות בציבור הרחב גדולה". לדבריו, על מערכת הבריאות לנקוט צעדים לאור הסכנה לבריאות הציבור. "צריך לעזור ולמנוע את הסכנה וגם את העלות הכלכלית הכבדה של חולי צהבת C, אבל את זה לא עושים כמו שצריך, והמחיר עלול להתברר בשנים הקרובות". המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשיתוף בנק הדם של מד"א, עורך לאחרונה מחקר הבודק את גורמי הסיכון לצהבת C. "אפשרויות ההדבקה בצהבת C הן מחטים מזוהמות, בעיקר בקרב צורכי סמים דרך הווריד, ציוד רפואי מזוהם, בעיקר כשהתשתית הרפואית במצב ירוד, העברה מינית, שנחשבת נדירה יחסית, ועירויי דם ומוצריו במקומות שבהם הדם לא נבדק בצורה נכונה", מסביר פרופ' מנפרד גרין, מנהל המרכז. תוצאות המחקר המלאות צפויות רק בעוד כשנתיים. צהבת C היא מחלה עם מהלך איטי של עשרות שנים. "כ­90 אחוז מאלה שנדבקים בווירוס ממשיכים להיות נשאים כל חייהם. הנגיף הוא בעל יכולת גבוהה ביותר ליצור מוטציות, וזו הסיבה שעד היום לא הצליחו לייצר חיסון נגדו", מסביר פרופ' רן טור­כספא, מנהל מחלקה פנימית ד' ומכון הכבד במרכז הרפואי רבין. "מבין נשאי הווירוס, 80­90 אחוז יחלו בדלקת כבד כרונית, רובם המכריע ללא תסמינים. הם יחושו טוב, וכלל לא יידעו שמתפתחת אצלם דלקת בכבד".20 אחוז מנשאי צהבת C צפויים לפתח שחמת הכבד ­ ניוון בלתי הפיך של תאי הכבד ­ שעלולה להוביל לסיבוכים. "בשלב הראשון עדיין ניתן לעכב את התפתחות השחמת באמצעות תרופות, אולם במידה שנוצרים סיבוכים הם לא סימפטיים", מסביר פרופ' רפי ברוק, יו"ר החברה לחקר הכבד של ההסתדרות הרפואית, ומונה את המיימת (הצטברות נוזלים בבטן), דימום בוושט ובקיבה, פגיעה בתפקוד המוח עקב הצטברות רעלים בדם, וכשלושה אחוזים וחצי מפתחים סרטן כבד. "כיום צהבת C כרונית היא הסיבה הנפוצה ביותר לשחמת, השתלות כבד וסרטן הכבד", מסביר פרופ' ברוק. לדבריו, גם השתלת כבד איננה תמיד יעילה, כי במרבית המקרים נגיף הצהבת C תוקף את הכבד המושתל, ולעתים אפילו מאלץ את הנשא לעבור השתלה חוזרת בחלוף הזמן. "הנגיף תוקף במאה אחוז את הכבד החדש, ואצל מחצית מהחולים מתפתחת שוב מחלת כבד. יש גורמים שמסייעים בהחמרת המחלה, בעיקר השמנת יתר ושתיית אלכוהול", מציין פרופ' טור­כספא. "קשה למנוע חזרה של צהבת C בכבד מושתל, וזאת בניגוד לצהבת B, שבה יש יותר אמצעים", אומר פרופ' ברוק. לצהבת C מספר זנים נפוצים במקומות שונים בעולם. זן 1 הוא הנפוץ ביותר בארץ. "זה הזן הקשה ביותר לטיפול, כי אחוז התגובה החיובית לטיפול הוא הנמוך ביותר", מוסיף פרופ' ברוק. ארגון מד"א מדווח כי ב­0.11 אחוז ממנות הדם שנתרמות בישראל מתגלה נגיף צהבת C, אך אין בידיו מידע לגבי צהבת C בכלל האוכלוסייה. הדעות עדיין חלוקות לגבי אחוז הנשאים המדויק באוכלוסייה. במחקר שפרסם המכון לרפואה תעסוקתית ברעננה דווח כי במהלך שנת 92', שהיתה השנה המלאה הראשונה שבה בדקו הימצאות הנגיף במנות דם שנתרמו, נמצאו נוגדני צהבת C אצל 0.66 אחוז מהגברים ו­0.55 אחוז מהנשים. "לבנק הדם אחוזים נמוכים, אך ברור שזו אוכלוסייה של תורמי דם, ולא אוכלוסייה מייצגת", טוען פרופ' ברוק. "בארצות הברית ידוע ששני אחוזים מהאוכלוסייה נשאים של צהבת C. אצלנו בארץ כשבודקים מגיעים לחצי אחוז. על פי ההערכות, ישנם 30 אלף נשאים. בכל המרפאות לטיפול בנשאים בארץ אין יותר מ­5,000 חולים, כך שיש חלק גדול של חולים שאנחנו לא מאתרים אותם", אומר פרופ' רן אורן, מנהל יחידת הכבד במכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי תל­אביב. על פי הערכה אחרת, אחוז מאוכלוסיית ישראל, כ­60 אלף בני אדם, נושאים את הנגיף ומספרם של אלה שאינםיודעים שהם נשאים גבוה ביותר. "הדבר הגרוע ביותר בארץ הוא שקיימים אלפי אנשים שלא יודעים מזה, ואותם אנשים, אם הם ישתו טיפת אלכוהול, זה מבטיח להם דרך מהירה לשחמת הכבד", מסביר חוליו בורמן, יו"ר עמותת ח"צ (חולי צהבת) בישראל, ובעצמו נשא צהבת 85" .C אחוז מהנשאים יפתחו מחלה כרונית, מתוכם 25­30 אחוז עלולים להגיע לשחמת הכבד, ומתוכם חמישה עד עשרה אחוז עלולים לפתח סרטן הכבד. אלפי אנשים עם פצצה מתקתקת בגוף, וייתכן שייאלצו לעבור השתלת כבד בעתיד, והם לא יכולים לעשות כלום כי הם לא יודעים מזה".
בדיקה גורלית
איתור צהבת C נעשה באמצעות בדיקת דם, אולם רק הפניה של רופא המשפחה או רופא כבד לחיפוש אחר הנגיף באופן ספציפי יכולה לאתר נשאות. "הבדיקה הראשונית היא בדיקה לאיתור נוגדנים לווירוס במערכת הדם, והיא פשוטה וזולה למערכת הבריאות. במידה שמתקבלת תוצאה חיובית, נשלחים לבדיקה נוספת המכונה P.C.R, בדיקה יקרה יותר שמאתרת נוכחות הווירוס עצמו בדם", מסביר פרופ' אורן. בשנה האחרונה הופקה כרזה משותפת בחסות משרד הבריאות, החברה הישראלית לחקר הכבד ואיגוד רופאי המשפחה, שקראה לציבור שקיבל עירויי דם בעבר להיבדק לאיתור צהבת C. הכרזות הוצבו בקופות החולים אולם מספר הפניות לבדיקות עדיין מזערי. בימים אלה מתגבשת תוכנית לקמפיין משותף, מקיף וגדול יותר, של משרד הבריאות ושל החברה הישראלית לחקר הכבד לאיתור נשאי צהבת C באוכלוסייה. "רוב האנשים מגלים שיש להם צהבת C באקראי", אומר חוליו בורמן. "אני תרמתי דם בשנת 94', אז קיבלתי דיווח שאני לא יכול לתרום דם כי אני נשא צהבת C". בורמן, בן 50, מתגורר בקיבוץ צרעה. ההתמודדות עם הנשאות ועם הטיפולים מרגע הגילוי הובילו אותו לחפש תמיכה נפשית ומידע אצל נשאים אחרים. "חיפשתי קבוצת תמיכה ולא היתה כזו בארץ, אז התכתבתי עם קבוצת תמיכה אמריקאית באינטרנט. החברים, שעברו טיפולים לצהבת C בעבר, עזרו לי מאוד, והחלטתי להקים קבוצת תמיכה כאן".תחילה התארגן מפגש למטופלי צהבת C בירושלים, אולם מודעות שפורסמו במקומונים ברחבי הארץ הובילו להצטרפותם של 400 חברים חדשים וליצירת קבוצות דומות בנצרת­עילית, בראשון­לציון ובבאר­שבע. בעתיד הקרוב צפוי להיפתח סניף נוסף באילת. "הטיפול בצהבת C הוא כמו מלחמה. רק מלהסתכל במראה אפשר להיכנס לדיכאון", אומר בורמן. "אני אומר לאנשים שמתקשרים אלי, תחיו. הדיכאון זה לא אתם, זה מהתרופה".
5,500 שקל בחודש
תרופה חדשה, המכונה "פג­אינטרפרון", מהווה בשנה האחרונה את סלע המחלוקת העיקרי בין נשאי הצהבת למשרד הבריאות. התרופה, הניתנת באמצעות הזרקה עצמית, משווקת בישראל באמצעות שתי חברות תרופות: "פגינטרון" של "שרינג פלאו", ו"פגאסיס" של "רוש". שתי החברות מציגות שיעורי הצלחה במניעת התפרצות המחלה הגבוהים בהרבה מהתרופות המיושנות שכלולות בסל התרופות בארץ. כיום, התרופה החדשה אינה כלולה בסל התרופות חרף הפצרותיהם של רופאים בתחום לוועדת הסל כבר בשנה שעברה. בינתיים מאושר בארץ טיפול משולב בלבד, הזרקה מהחומר המיושן יותר, אינטרפרון, וכדורים המכונים ריבוורין. המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית הודיע באחרונה כי הטיפול בפג­אינטרפרון הוא הטיפול המקובל בצהבת C. במדינות אירופה, בארצות הברית ובקנדה הטיפול ב"אינטרפרון" אינו ניתן לחולים חדשים. עלותו של הטיפול החדש כ­5,500 שקל לחודש, ונשאים רבים אינם מסוגלים לעמוד בתשלום, אינם מטופלים וחשופים להתפרצות המחלה. הסובלים העיקריים הם חולי ההמופיליה, שאינם מסוגלים לעמוד בטיפול המשולב, שמצריך הזרקות שלוש פעמים בשבוע. חולים אלה נדבקו בצהבת C ממנות דם שקיבלו. כולם מקבלים טיפול תמיכתי בלבד, ואינם נוטלים תרופות לצהבת שבגופם, וממתינים לאישור התרופה החדשה בוועדה המתאימה של משרד הבריאות. לפני כשבועיים הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם קבוצת חולי המופיליה נשאים, במטרה לחייב את משרד הבריאות לממן עבורם את הטיפול החדש. בקרוב תגיש הקבוצה תביעה כספית של מיליוני שקלים בבית המשפט המחוזי לקבלת פיצויים מהמדינה על ההידבקות בנגיף במסגרת טיפולים נגד המופיליה בשנות השמונים. "בעבר היה טיפול מקובל להמופילים במרכיב דם המכונה קריופרציפיטט, והסיכוי להידבק באמצעותו בצהבת C היה קטן. העשירים שגרו במרכז והיו יכולים לממן טיפולים חדשים, קיבלו את תרופת ה'פקטור 8', שבה הסיכוי להדבקה גבוה יותר. מי שנדפק ונדבק בנגיף היו כל העשירים וכל אלה שיש להם פרוטקציה", מספר ג', חולה המופיליה ונשא צהבת C בן 35. "רק בשנה שעברה קראו לי יום אחד לבוא דחוף לבדיקות בתל השומר, ואיתרו אצלי צהבת C. לפני כן היו לי תקופות של עייפות, אבל חשבתי שאולי לא שתיתי מספיק, שאולי אכלתי יותר מדי, לא ידעתי מה זה. "קראו לכל חולי ההמופיליה לפגישה, אמרו לנו לא לשתות אלכוהול, אמרו לנו להיזהר שאנשים לא יידקרו ממחטים שנגענו בהן. לפני 14 שנה אף אחד לא אמר לנו להיזהר מיחסי מין. אני יודע מה קרה עם כל האקסיות שלי? עם כל הבנות שהייתי איתן? "אמרו לי אז שיש לי 45 אחוז סיכוי להחלים מהצהבת. היום אומרים לי שיש לי 30 אחוז בלבד, ובגלל הסיבוך של ההמופיליה אני לא יכול לקבל זריקות על בסיס יומי, ולא יכול לקבל את הטיפול הקיים. יכול להיות שהמדינה רוצה להמשיך לתת לנו טיפולים להמופיליה עד שנמות מצהבת. כבר שנה אני הולך עם תחושת בטן קשה שאני יודע שאני צריך למות, אבל אני לא יודע מתי."כחולה המופיליה הייתי פטור מהצבא, אבל התנדבתי. במשפחה שלי כולם עשו צבא, אז למה לא יכולים לאשר לי את הטיפול הזה? אמרו לי, תמתין בסבלנות עד שנת התקציב הבאה, אבל הרופאים כבר אמרו לי שאם אני לא אקבל טיפול, אני יכול להכין את הקבר".
העתיד יקר יותר
למאבק לאישור הפג­אינטרפרון מצטרפות גם עמותות נוספות המטפלות בנפגעי צהבת. שרה וקסלר, יו"ר עמותת נפגעי הכבד, אומרת כי כ­30 אחוז מהשתלות הכבד הינן על רקע צהבת C, ורוב המושתלים הללו עלולים לחלות שוב. "לצערי הרב, חברה בעמותה נפטרה לאחרונה לאחר חזרה נשנית של נגיף צהבת C לאחר ההשתלה", מספרת וקסלר. "החברה, כבת 50 במותה, עברה השתלת כבד וחמש שנים לאחר מכן נזקקה להשתלה נוספת. כעבור חמש שנים נוספות שוב חזר הנגיף ותקף את הכבד המושתל, והיא נזקקה להשתלה שלישית, שאותה לא הצליחה לעבור. בין חברינו יש מספר מושתלי כבד הסובלים ברמה זו או אחרת מחזרה של צהבת C לאחר ההשתלה". לאור נתונים אלה, אומרת וקסלר, יש לעשות הכל כדי לקדם ולאשר בסל הבריאות תרופות היכולות להביא לדיכוי הנגיף אצל חולי צהבת C ולמניעת חזרתו במושתלי כבד על רקע זה. "אנחנו כל כך גאים ברפואה המתקדמת שיש לנו, אבל הטיפול שמאושר בסל בארץ לצהבת C כבר נחשב בעולם להיסטוריה", אומר בורמן. לאחר שנודע לו כי התרופה לא אושרה בוועדת סל התרופות לשנת 2002, נפגשו הוא וחבריו מעמותת חולי הצהבת עם שר הבריאות, נסים דהן, לפני כשלושה חודשים, ודנו באישור הטיפול היקר. אחראית ועדת סל התרופות מטעם המשרד, ד"ר אסנת לוקסמבורג, ניסחה לאחרונה קריטריונים לקבוצת בסיכון שאי קבלת הטיפול החדש עלול לסכן את חייהם, אך המאמצים העלו חרס. גם החברה לחקר השתלות כבד כתבה למשרד הבריאות המלצה להכנסת הפג­אינטרפרון לסל התרופות. "אם מעלים את אחוז החולים שמגיבים לטיפול, ומונעים בכך יותר מקרים של צורך בהשתלות כבד ויותר מקרי סרטן הכבד, אז בחשבון לטווח הרחוק אני מניח שזה נכון יותר כלכלית", אומר פרופ' טור­כספא. לאחרונה מסר משרד הבריאות לעמותת חולי הצהבת, כי במסגרת דיונים שמתקיימים בימים אלה יידון הנושא פעם נוספת, וייתכן כי הטיפול יאושר החל מינואר 2003. אולם עבור הנשאים שאינם מקבלים טיפול כלשהו, כל יום עלול להיות קריטי. בשנת 89' החל דן אמיניה, היום בן 38, טיפולי דיאליזה במרכז הרפואי וולפסון לאחר שנתגלתה אצלו בעיה בכליות. הוא נזקק למנות דם כפעמיים בחודש כחלק מהטיפול התומך שקיבל. כעבור שנתיים, כשעבר השתלת כליה במרכז הרפואי רמב"ם, דיווחו לו הרופאים כי הוא נשא צהבת C. "כבר כשעברתי טיפול, ועוד לא ידעו בדיוק על צהבת C, כבר אז אמרו לי שיש במנות הדם סוג של צהבת שפוגעת בכבד, ושצריך להיזהר משתיית אלכוהול", הוא משחזר.חולים המטופלים בדיאליזה אינם יכולים לקבל טיפול בתרופה ריבוורין אלא באינטרפרון בלבד. החודש קיבל את האישור לתרופה, ובאוגוסט יקבל את הזריקות הראשונות. הזריקה החדשה, הפג­אינטרפרון, נמנעה ממנו כמו משאר החולים, מאחר שטרם נכנסה לסל התרופות. "היום אני מצליח לתפקד אבל החיים לא פשוטים", אומר אמיניה, "זה כאילו להיות בשפעת כל החיים. הגוף לא בריא. ובנוסף לתשישות בעקבות טיפולי הדיאליזה, קיבלתי מהמדינה מתנה נוספת: צהבת C. אני לא יכול להגיע לרמה אופטימלית של חיים סבירים, כשאני יודע שהכבד נאכל כל יום".
בינתיים, אין חיסון
הנסיונות לאפיון אוכלוסיית נשאי צהבת C נמשכים, וטרם נתגלתה הסיבה להידבקות בנגיף אצל יותרממחצית הנשאים. "זו אחת החידות ברפואה, כיצד נדבקים בצהבת C. עד היום לא הצליח המדע לפענח את חידת ההדבקה", אומר פרופ' טור­כספא. מחקר שנעשה במחלקה לנפרולוגיה במרכז הרפואי רבין שבפתח­תקוה, ופורסם בשנה שעברה, מצא נוגדני צהבת C אצל 18 אחוז מהחולים המטופלים במכשירי הדיאליזה במחלקה. 80 אחוז מאלו שנמצאים אצלם נוגדנים מאותרים כנשאי נגיף צהבת C. "יש אחוז גבוה של נשאות בנגיף בחולי דיאליזה", אומר פרופ' טור­כספא, שהיה אחד השותפים במחקר. מחקר שנעשה במחלקה לאפידמיולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה הראה כי אחוז הנשאות בקרב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר גבוה מאחוז הנשאות אצל ישראלים ילידים, ועומד על 1.3 אחוז. בארצות הברית ידוע כי אחוז הנשאים בקרב ההיספאנים והשחורים גבוה יותר מבקרב הלבנים. מחקר שנעשה במקביל בבית החולים הדסה בירושלים, מצא סיכון גבוה להידבקות בנגיף צהבת C בקרב עובדי מערכת הבריאות. בבדיקות התגלה כי 37 עובדים בהדסה נושאים את הנגיף, ומהווים למעשה 0.9 אחוז מכלל העובדים, 0.1 אחוז מהעובדים ילידי הארץ ו-­5.7 אחוז מהעובדים ילידי מרכז אסיה, שרובם עלו ארצה מחבר המדינות.מחקר שבוצע במרכז הרפואי סורוקה, ופורסם ב­98', מצא כי שיעור נשאי צהבת C ברצועת עזה הוא 2.2 אחוז. במחקר שנעשה במצרים נתגלה מצרים שיעור נשאי צהבת C גבוה ביותר ­ כעשרה אחוז מכלל התושבים. נוסף על עירויי דם, קיימת סכנת הידבקות גם דרך פירסינג וקעקועים. "הקעקוע הוא צורת הדבקה נדירה, בעיקר אם מבצעים זאת בציוד לא מחוטא", מסביר פרופ' ברוק. במארס 2002 דיווחה סוכנות איי.פי כי כוכבת הטלוויזיה פמלה אנדרסון גילתה בלוס אנג'לס שהיא נושאת את נגיף צהבת C. אנדרסון אמרה כי נדבקה בנגיף כשהשתמשה במחט קעקוע שבה השתמש גם בעלה לשעבר טומי לי. "הוא לא גילה לי שהוא חולה כשהיינו נשואים", אמרה. בראיון טלוויזיוני הודיעה אנדרסון לאחרונה כי היא לוקחת פסק זמן ממשחק כדי לקבל טיפול בצהבת שממנה היא סובלת, והיא מתכוונת להתחיל בטיפול התרופתי בעוד חודשים ספורים, לאחר שתדאג לסידור הולם לילדיה בזמן שתסבול מתופעות הלוואי של התרופה. ועדיין, הגורם העיקרי להידבקות במחלה הוא הזרקות סמים. "מזריקי הסמים נדבקים בנגיף כי יש להם הזרקות חוזרות, ומאחר שהמערכת החיסונית שלהם כבר נפגעה", מסביר פרופ' אורן. הסיכוי להידבקות במהלך לידה ובאמצעות יחסי מין עם אדם נגוע קטן ביותר, אולם עצם קיומו מעלה את הדילמה האם להמליץ לנשאים לקיים יחסי מין עם קונדום עם בני או בנות זוגם. "היה קונסנזוס אמריקאי, אירופאי וישראלי, ומאחר שההעברה ביחסי מין היא מינימלית, הומלץ שהנשאים יכולים לקיים יחסי מין ללא קונדום", אומר פרופ' אורן. באמצעי התקשורת עולה מעת לעת החשש להידבקות בצהבת C. במאי 2001 פורסם במקומון "כל הזמן" כי מטופל ביחידת הדיאליזה בבית החולים הדסה עין כרם התגלה כנשא בצהבת C ארבעה ימים לאחר שקיבל טיפול באחת המכונות. החולה, פלסטיני בן 43, הועבר למחלקת דיאליזה כשהוא סובל מקוצר נשימה, ולכן לא עבר בירור לפרטי הנגיפים שהוא נושא בדמו. הנהלת הדסה מסרה כי היתה סכנה קלושה לחשיפה לנגיף בחולה אחת בלבד, והיא נבדקה ונמצאה בריאה. בספטמבר 99' פורסם ב"מעריב" כי שופט בית דין צבאי הורה לבדוק אם עצור בכלא, שנושא את הנגיף, עלול להדביק אסירים אחרים. השופט הורה לרופא צבאי במתקן הכליאה לבצע מעקב רפואי אחר אותו חייל. התחזיות לעתיד אינן מעודדות. בארצות הברית כבר הוכרז הנגיף כמגיפה מתפשטת, וגם בארץ חוזים הרופאים עלייה במספר הנשאים. "מעניין שמאז הבדיקות לאיתור הנגיף, מספר הנשאים היה צריך לרדת, אך יש עלייה", אומר פרופ' טור­כספא. "לדעתי זו לא עלייה אמיתית אלא עלייה במודעות, כי מאז שיש טיפול, יש הרבה יותר מודעות לאבחון".פרופ' אורן רואה את העלייה באופטימיות: "לפני 20 שנה היתה בעיה עם צהבת B, כמו שהיום יש עם צהבת C. זו היתה מחלה מפחידה ללא טיפולים יעילים, והיום כבר יש לה תרופה. לכן אני גם אופטימי לגבי צהבת C. אני חושב שבעתיד מספר הנשאים שיתגלו יעלה, אולם גם המודעות תעלה, יותר אנשים יאותרו בבדיקות דם, ועם הזמן אני בטוח שיימצא חיסון וטיפול להחלמה מהמחלה". sofash@maariv.co.il

תגובות
* ארגון מד"א מדווח כי שירותי הדם שלו פועלים על פי סטנדרטים בינלאומיים גבוהים ביותר, ולאחרונה קיבלו תו תקן בינלאומי מחמיר. "כל מנות הדם נבדקות בשיטות מודרניות וממוחשבות לגילוי מחלות זיהומיות ונגיפיות, ודגש רב ניתן בשירותי הדם על אבטחת ובקרת איכות. לאור האמור, בכל הפעמים שבהן עלה חשד שהחולים פיתחו דלקת כבד נגיפית מסוג C ממנות הדם שקיבלו ממד"א, הצלחנו להוכיח כי לא זו היתה הסיבה להדבקה, על ידי בדיקות חוזרות שבוצעו לתורמי הדם עצמם. "כל מנת דם נבדקת לזיהוי נוגדנים בבדיקות רגישות ועדכניות. מנה היוצאת חיובית מושמדת ואיננה ניתנת לעירוי. לאחר קבלת תשובות מבדיקות האימות נשלחת הודעה לתורם הדם, שבה הוא מופנה להמשך מעקב במרפאה למחלות כבד".

* משרד הבריאות מוסר כי אין רישום של נשאי צהבת C ואין עליהם פיקוח. "נשאות של נגיפים היא עניין פרטי. משרד הבריאות אינו מאתר נשאים של צהבת C. אם מתגלה נשא באקראי, מפנים אותו להמשך בירור וטיפול לרופא המטפל".

צהבת, לא צרעת
ילד בן שלוש לא התקבל לרשת מעונות נעמת, לטענת משפחתו מכיוון שהוא נשא צהבת C. אמו, ג', גם היא נשאית, מספרת: "רשמתי למעון נעמת בחולון את שני ילדי, האחד בן שלוש והשני בן חמש. במילוי טופסי הקבלה לגן ציינתי שילדי הקטן נשא של צהבת C, ולאחר זמן מה קיבלתי תשובה חיובית עבור ילדי הגדול ושלילית עבור הקטן. בנעמת אמרו לי שהוא זקוק לגן מיוחד. עד עכשיו הילד היה אצל חברה שלי בגן פרטי. השנה הוא נסגר, ולשנה הקרובה אין לי מה לעשות."כמו שחולי איידס נכנסים היום למסגרת רגילה, כך צריך להיות גם עם נשאי צהבת C. הילד שלי לא יכול להישאר בבית, זה לא הפתרון".היחידה לאפידמיולוגיה בלשכת הבריאות המחוזית בתל­אביב בדקה את הנושא. הבהרת משרד הבריאות היתה כדלהלן: "כל עובדת במעון שמטפלת בפגיעה מדממת של כל ילד חייבת לעשות זאת עם כפפות בגלל אפשרות של נשאות אצל כל פרט באוכלוסייה. הילד אינו שונה משאר הילדים שעליהם אין מידע בריאותי כגון זה". ההבהרה לא הועילה. "השנה אני אמורה להתחיל טיפולים קשים במחלה שלי", אומרת ג', "ואני זקוקה לעזרה בטיפול בילדים. אני לא יכולה לממן לילד גן פרטי. זו פגיעה בזכויות שלי ושל הבן שלי. אנשים מרגישים שהילד שלי הוא סוג ב'".מנעמת מסרו בתגובה, כי הילד לא נקלט למעון מסיבות אחרות, ולא בגלל היותו נשא צהבת C: "מדובר בילד הסובל מבעיות קשות אחרות, שאין באפשרותנו לפרטן מחמת צנעת הפרט. העובדה שלמרות שבמשפחה יש צהבת C, אחיו של אותו ילד התחנך במעון נעמת ולא הצבנו שום מכשולים ולא דרשנו שייבדק, והוא התקבל כמו כל ילד אחר".

המניעה מתחילה בסמים
בעקבות הדיווחים על עלייה בתחלואה בצהבת C בקרב צרכני סמים, החליטו משרד הבריאות והרשות למלחמה בסמים על הקמת מרכז ראשון מסוגו בישראל להחלפת מזרקים למכורים לסמים בחיפה. על פי התוכנית, שנעשית בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם, יוחלפו בחינם מזרקים שבהן משתמשים נרקומנים להזרקת הרואין כדי למנוע העברת מחלות זיהומיות, ובהן צהבת C ואיידס. המרכז אמור להתחיל לפעול לקראת סוף השנה. ברשות למלחמה בסמים מוסרים כי מנתונים שנאספו בחיפה עולה כי משנת 96' היה גידול של פי שלושה במספר המכורים לסמים נשאי צהבת C. בדיון שנערך לאחרונה בכנסת הוחלט כי ד"ר חיים מהל, ראש תחום טיפול ושיקום ברשות, יוביל את הפרויקט. על פי התוכנית מרכז נוסף יוקם במהלך 2003.למימון התוכנית, החל מאוקטובר הקרוב, יקצה משרד הבריאות 200 אלף שקל והרשות תממן 300 אלף שקל. ברשות מדגישים כי הפרויקט המבוסס על תוכניות דומות בחו"ל, מטפל רק בבעיה הרפואית של המכורים במסגרת "מזעור נזקים", כהגדרתם. "מדובר בחלוקת מזרקים לאנשים המזריקים לעצמם הרואין. את הסם הם משיגים בכל מקרה בדרכם, וברור שלכאורה ולמעשה הם עוברים על החוק", מציינים ברשות.
ממשרד הבריאות נמסר כי חיפה נבחרה לפרויקט הנסיוני עקב מוכנות הרשות המקומית לשיתוף פעולה: "התוכנית מיועדת למכורים המזריקים את הסם, ומטרתה למנוע שימוש חוזר במזרקים. משרד הבריאות אינו מספק סמים למשתמשים. כידוע, ישנן תוכניות גמילה או טיפול אחזקתי באמצעות תרופות כתחליפים לסם. החלפת מזרקים משמשת קשר ראשוני בין המכורים לרשויות, ובכוונתנו לספק למכורים לא רק מזרקים חדשים, אלא גם שתייה חמה וקרה, סנדוויץ', ולפי נכונות הפונים גם שיחה עם אנשי מקצוע".

הערת מערכת אתר המופיליה: הכתבה שהופיע בזמנו במעריב היתה נכונה לתאריך בו נכתבה. החל משנת 2005 התרופה פג-אינטרפרון הנזכרת בכתבה, נכנסה לסל התרופות, לטיפול ל-48 שבועות בלבד. מקובל בספרות הרפואית להאריך את הטיפול, למי שבעיתו לא נפתרה, וכן לעשות טיפולים חוזרים במקרים מסוימים. לכך עדיין אין פיתרון וחולים אלו מופקרים לגורלם.

 משרד הבריאות אישר תרופה להצלת חייהם של שני חולי המופיליה לפרטים לחץ כאן